היא הגיעה אלי מבולבלת, מהוססת.
מאוד מרשימה, מבינה את העוצמה שלה, מקצועית מאוד וטובה במה שהיא עושה, אבל איך לסבירים את זה? איך אחרי תהליך של חשיבה אסטרטגית מוציאות את הדברים לאור? ואיך, למרות כל החשיבה היא עדין רחוקה מהנראות שהיא רוצה אבל לא מצליחה לדמיין אותה.
אחרי מפגש ושיחה עם שאלות של שני הצדדים ופתיחות בה גם מסתכלים על חומרים והשראות של קולגות בארץ ובעולם מבינים את המעטפת עדין רחוקות מלהבין את הדיוק אבל מבינות שאנחנו חושבות באותו ראש.
היא הולכת, מתקשרת אחרי יום, מתרגשת ומתחילה לדמיין, מתחילה להנות מזה ולא להרגיש מאוימת שאין תוצאה, מתחילה לסמוך אבל רק מתחילה.
אני מתחילה לשתף במחשבות, בדוגמאות מהאינטרנט של השראות ובסקיצות ראשונות.
אנחנו נפגשות שוב והיא יותר רגועה אבל עדין צריכה עוד להבין, כי זה מתחיל לקבל כיוון אבל עדין לא מדוייק ולא שלם ותוך כדי פגישה ושיחה עם רעיונות של שתינו זה מתחיל להסתדר ולקבל צורה יותר שלמה.
היא יוצאת ממני עם חיוך ומבינה עכשיו לגמרי שאנחנו בדרך הנכונה, עוד קצת סבלנות והיא יכולה לצאת לדרך, לפרוץ, להיות יותר ממוקדת ויותר מובנת בשירות שלה ובמה שהיא מביאה לעולם.
בתהליך של העיצוב יש נגיעות בכל העולמות, הוא לא יכול להיות מנותק מהרגש ומצד שני חייב להיות מכוון שיווק וחשיבה אסטרטגית.
התהליך הוא כמו תהליך טיפולי בעסק ואם עושים את זה עם הבן אדם הנכון הוא מרגיע, עושה סדר ומדייק את הכל.
צילום: פגי פייקר